אתמול פרסמה נסטלה הצעת רכש למניות אסם אשר בידי הציבור. בעוד ששוק ההון סוער וכתבים רבים מחפשים משמעויות כלכליות נסתרות לנו נראה המהלך כמהלך עסקים טבעי וחיובי.
שיתוף הפעולה בין אסם ונסטלה החל בשנת 1995 וכבר בשנת 1996 רכשה נסטלה 10% ממניות קונצרן המזון הישראלי. במשך שני העשורים הבאים הגדיל הקונצרן השוויצרי את אחזקותיו באסם ב-4 פעימות נוספות עד שהגיע לאחזקה של 63.7%.
ניתן להניח כי בעת הזו חברו להם כמה וקטורים ובכללם מחירים נוחים בשוק ההון, אסטרטגיה של נסטלה להגיע לאחזקה מלאה בחברות בנות ואולי אף הודעת הקונצרן מנובמבר 2013 על הארכת כהונתו של מר דן פרופר כיו"ר אסם עד 31.3.2016
באם תתקבל הצעת הרכש תהפוך אסם לחברה פרטית.
אם כן, מה הן המשמעויות עבור אסם והמשק הישראלי?
אסם
מבחינתם של עובדי ומנהלי אסם הרכישה מהווה קודם כל הבעת אמון מלא מבעלי המניות השוויצריים.
בשנים הקרובות סביר להניח כי נראה באסם מספר מהלכים ובכללם:
1. שקט תעשייתי בישראל והקטנת מנופים מסחריים של לקוחות (קמעונאים)
כחברה ציבורית חשופה אסם לביקורת בדבר פועלה ומידת הרווחיות שלה. נתונים אלו משמשים גם כמנוף שכיח במו"מ בין קמעונאים גדולים וספקים (ציבוריים) גדולים, זאת כיוון שרווחיות הספקים, בדר"כ, גבוהה מזו של הקמעונאים וכן, חשיפת מגמת המחזור והרווחיות של הספק שומטת מידי מנהלי הסחר של הספק חלק מטקטיקות המסחר.
יחד עם זאת, אין להניח כי שינוי הסטטוס לחברה פרטית לבדו יכול לתמוך בעליות מחירים (הרחבה בנושא ראו בהשפעות על המשק הישראלי)
2. מינוי בכירים מחו"ל
קונצרנים בינ"ל נוהגים לייצר הפריית ידע ע"י העברת מנהלים בין שווקים. בדר"כ, מינויים כאלו אפייניים בתפקידי מנכ"לות, ניהול יחידות עסקיות, כספים כלכלה ובקרה, לוגיסטיקה ותפעול. שכיחים פחות מינויי זרים לתפקידי שיווק, סחר ומכירות, זאת בשל מגבלות שפה ותרבות (אך כמובן שלכל כלל יש יוצאים מן הכלל).
בשנים האחרונות מונו בכירים באסם לתפקידים שונים בנסטלה ובכללם מנכ"ל החברה, איציק צאיג והמשנה למנכ"ל הגב' נילי צור אשר חזרו לישראל לאחר כהונות בניו-זילנד והודו בהתאמה. ואולם, נדירים היו המקרים בהם מונו זרים לכהונה באסם, מגמה אשר עשויה להשתנות לאחר השלמת הרכישה.
נציין כי מינויים כאלו אינם חלים באופן מיידי וכן, כי ככל שישנם בנסטלה עובדים בעלי רקע יהודי-ישראלי, דוברי עברית בעלי ניסיון מתאים יתכן ונראה מינויים זרים גם לתפקידי שיווק ומכירות.
"עיכול" מינויים זרים בקונצרן עשוי להיות קשה בתחילתו אך בסה"כ מדובר במהלך מבורך אשר עשוי להביא לאסם בפרט ולמשק הישראלי בכלל ידע מקצועי ומתודות ניהול נוספות.
3. צמצום בירוקרטיה
המגבלות על עסקאות עם בעלי שליטה אשר חלות על חברות ציבוריות בישראל הגבילו עד היום את פועלה של אסם במקרה הרע, ובמקרה הטוב חייבו אותה לנהל תהליכים בירוקרטיים הנושאים בחובם עלויות כספיות. כעת תוכל אסם לפעול מהר יותר ובאופן יעיל יותר.
4. השפעות על פעילות היצוא של אסם
לאסם פעילות יצוא המהווה 15-16% מסך פעילותה. פעילות זו מושתתת על 3 תחומי פעילות עיקריים: תחליפי בשר (טכנולוגיה של טבעול), סלטים (הגרסה הבינלאומית של סלטי צבר) ופעילות בשוק הכשר.
ככל שתבחר נסטלה לפתח את פעילות תחליפי הבשר והסלטים של אסם יוכלו פעילויות אלו להינות ממשאבי נסטלה ובכלל זאת מערכי מכירה והפצה בפריסה בינלאומית נרחבת, תשתיות לוגיסטיות, תקציבי שיווק, היכרות עם שווקים וצרכנים מקומיים ועוד. אין ספק שפעילויות אלו עשויות לצמוח בסדרי גודל משמעותיים ככל שתבחר נסטלה לקדמן.
ואולם, על פי רוב, נוהגים קונצרנים כמו נסטלה להגביל את גזרת הפעילות של החברות הבנות לגבולות המדינה הרלוונטית. כך למשל, על חברה בת ספרדית יאסר למכור מוצרים לשוק הצרפתי בו פועל חברה בת צרפתית... ולהיפך. על כן, יתכן שבטווח הזמן הארוך יטול הקונצרן פעילויות מצליחות מידי אסם ויעבירן לידי מטה החברה ו/או החברות הבנות.
בנוגע לשוק הכשר – עבור קונצרן בסדרי הגודל של נסטלה השוק הכשר בעולם נישתי מאוד ואינו מהווה שוק יעד מעניין, על כן ניתן להניח כי נסטלה תתיר לאסם להמשיך ולנהל פעילות זו והקונצרן יהנה מהתוצאות העסקיות האינקרמנטליות מבלי להשקיע משאבים מיוחדים.
המשק הישראלי
1. עליות מחירים
העיתונות הכלכלית נזעקת תחת ההנחה שכחברה פרטית תוכל אסם להעלות מחירים ביתר קלות. אמנם, כפי שהסברנו, חברות פרטיות המעוניינות להעלות מחירים חשופות לפחות לחץ ציבורי, ולפחות מנופים מסחריים מצדם של הקמעונאים (שיחה שכיחה בין קמעונאים לספקים ציבוריים מכילה טענות של קמעונאים בדבר שיעורי הרווחיות הגבוהים יחסית של הספק אל מול שיעורים נמוכים משמעותית של הקמעונאי... שלא לדבר על מגמות שיפור ברווחיות אשר חושפות, לכאורה, מבחינת הקמעונאי את יכולתו של הספק להוריד מחירים).
אך האמת המקצועית היא שרמות המחירים במשק מושפעות מגורמים רבים ולא ניתן לחזות מה יקרה עם מחירי מוצרי אסם.
סוגיות כגון רמת התחרותיות במשק, מחאה צרכנית והתנהגות קונים משפיעות יותר מאשר מבנה האחזקה באסם.
די אם ניקח לדוגמא את השקת המותג הפרטי לתחליף המזון לתינוקות ע"י שופרסל מוקדם יותר השבוע כדי להבין שיכולתה של אסם להעלות את מחירי "מטרנה" (המותג הדומיננטי בקטגוריה) תלויה במידת ההצלחה של ההשקה הנ"ל ורמות המחיר שתציב שופרסל הרבה יותר מהמעבר לידיים פרטיות.
2. חיזוק קשרי מסחר
ככל שאכן יפעלו בנסטלה למינוי זרים בתפקידי מפתח באסם ניתן להניח כי מנהלים בכירים אשר יכהנו בישראל ירקמו קשרי חברות וקשרים עסקיים במשק הישראלי. כיוון שמדובר באנשים בעלי נטוורק חובק עולם הרי שחברויות וקשרים כאלו עשויים לתרום לכלכלת ישראל ואף ליחסי החוץ ומעמדה הפוליטי של ישראל.
3. ידע ומקצוענות
כניסה של שחקן בינלאומי בסדרי גודל צפויה להביא לאסם ידע מקצועי ומתודולוגיות מתקדמות נוספות. באופן טבעי אנשים אינם מתחתנים עם ארגונים לכן, על פני זמן, יזלוג ידע כזה גם לארגונים אחרים במשק ובכך יתרום להתפתחותן של חברות נוספות.
4. בורסת ת"א
הבורסה בת"א תאבד חברה נוספת, משמעותית, המשתייכת למדד ת"א 25 המכובד (אם כי משקלה של אסם במדד קרן יחסית, 1%). מחיקתה ממסחר תביא לשינוי משקולות במדד ת"א 25 ות"א 100.
5. יצוא ומיסוי
נסטלה עשויה לפעול לאופטימיזציית תשלומי המס שלה על ידי מדיניות מחירי העברה אגרסיבית. עד היום, חוייבה אסם לשמור על האינטרס של בעלי מניות המיעוט, אולם, מרגע שתושלם הרכישה המגבלות היחידות שיעמדו בפני נסטלה יהיו מגבלות רגולטוריות איתן יודעים קונצרנים להתמודד באופן מיטבי.
בנוסף, אם וככל שתבחר נסטלה בעתיד לנתק את פעילות היצוא של אסם מהחברה הישראלי ולהעבירן ליחידות אחרות בקונצרן תיתכן פגיעה במחזורי המכירה הממוסים בישראל, וכן פגיעה קלה ביצוא הישראלי.
6. חיזוק המעמד הבינלאומי של ישראל
בעידן בו דירוגי חוב קריטיים למצבן הכלכלי של מדינות אין ספק כי הצעד של נסטלה מהווה תמיכה נוספת בתדמית החיובית של השוק הישראלי. כל שכן כאשר מבוצע על ידי חברה שוויצרית שכן שוויץ ידועה הן בהיותה מרכז בנקאי עולמי וכן בתרבות שמרנית.