משבר הקורונה - שעתם של מתכנני הביקושים

נשאלנו לאחרונה רבות "למה אומרים לנו שאין חשש למחסור אם חסרים מוצרים על המדפים?"

כדי להבין את מקור החוסרים נדרש תחילה להבין שבעת משבר אנו חווים שינויים מהירים בפונקציות הביקוש למוצרים השונים, אך מעבר לכך עלינו להכיר את:

א. אופן פעולתם של הקמעונאים

ב. אופן פעולתם של ספקי מוצרי הצריכה

א. פעולותיהן של הקמעונאים

ישנם 4 גורמים עיקריים המשפיעים על זמינות המוצרים בחנויות הקמעונאיות:

1. תכנון ביקושים והזמנות מדוייקות – יכולתו של הקמעונאי לחזות את כמות המכר בחנות בין אספקה לאספקה. כאשר חל שינוי מהיר בפונקציית הביקוש (פר חנות!!!) סביר שיהיו פספוסים. אתגר זה מתעצם כשעוסקים במוצרי מזון עם תוקף קצר אשר אינם מאפשרים לקמעונאי "להזמין הרבה, מקסימום ישאר במחסן".

2. תשתית – חוסר בשטחי תצוגה ושטחי אחסון הנובע מגידול מכירות קיצוני "מהיום למחר". אגב, לחנויות מזון/פארם הנמצאות בסמיכות לחנויות שנסגרו בשל המשבר עשויה להיות הזדמנות לשכור שטחי אחסון מחנויות שכנות ובכך להרוויח שיפור בביצועי המכר שלהן ו"על הדרך" לעזור לשכנים במצוקתם באמצעות תשלום שכירות בגין אותם שטחי אחסון.

3. תפעול – בהנחה שהגדלת שטחי המכירה בחנויות עצמן אינה רלוונטית על פי רוב עת מדובר בגידול מכירות לתקופה קצרה, הרי שישנם 2 היבטי תפעול עיקריים להם נדרשים קמעונאים:

- התאמת שטחי תצוגה (בפלנוגרמות) לפונקציות הביקוש החדשות ולהיצע המוצרים הקיים (מצד הספקים)

- מילוי מדפים (מהמחסנים).

שני ההיבטים הנ"ל מעמיסים רבות על כח האדם של הרשתות ומייצרים כיום ביקוש משמעותי לכח אדם זמני.

4. זמינות המוצרים אצל הספקים – אתגר חיזוי הביקושים קיים גם בצד הספקים, כך שגם אם קמעונאי מסויים בנה תחזית מדוייקת יתכן ולא יוכל לקבל די סחורה לאור טעויות ו/או אילוצים בתכנון הביקושים או יכולות האספקה בצד הספק.

ב. פעולות ספקי מוצרי הצריכה

לאתגרי הספקים היבטים דומים לאלו של הקמעונאים, אלא שבחלק מהמקרים הם מורכבים יותר... ואלו הם:

1. חיזוי ביקושים: בניגוד לקמעונאי אשר נדרש לחזות ביקושים פר חנות, הרי שספקי המוצרים נדרשים לתחזית מאקרו עבור כלל השוק. תחזיות אלו צריכות להתחשב לא רק בשינויי הרגלי הצריכה בחנויות המזון, אלא בהיבטי המאקרו של השוק. כך למשל, על ספק לקחת בחשבון את ההיבטים הבאים:

- גידול בצריכה ביתית

- ירידה בשימוש ובצריכה במקומות עבודה, מע' החינוך וכיוב'

- ירידה בשימוש וצריכה במקומות בילוי/לימודים וכיוב'

- אבחנה בין גידול תדיר בשימוש לביקוש חד פעמי (בדר"כ לאגירה)

- נכונותם של הקונים להחליף מותגים/מוצרים בשל החשש מחוסר ו/או מעליות מחירים (חכו לתוצאות

הגידול במכירות המותגים הפרטיים בתום משבר הקורונה...)

- קניבליזציה בין ערוצי מכירה

- ועוד...

2. תשתית: המגבלה התשתיתית העיקרית לספקים הנה מגבלת ייצור (לא בהכרח מגבלה עבור כלל הספקים). אמנם, גם לספקים יתכנו מגבלות שטחי אחסון ורכבי הפצה אך אלו בדרך כלל פתירות באמצעות שימוש באתרי אחסנה, מפיצי משנה ו/או אספקת כמויות גדולות למרלו"גים של רשתות קמעונאיות.

3. זמינות חומרי גלם: כאשר ישנה עלייה כלל עולמית בביקוש למוצרים מסויימים ישנם לעיתים חוסרים נקודתיים. כן יתכנו עליות מחירים של חלק מהחומרים אשר עלולות לעיתים להציב את היצרן בדילמת הכדאיות (לא תמיד ניתן להעלות מחירים לצרכן בהלימה לעליית מחירי חומרי הגלם).

4. תפעול: בחלק מרשתות המזון נהוג שעובדיהם של הספקים מסדרים סחורות על המדפים. אתגר זה של הספקים זהה לאתגר שצויין מעלה מצד הקמעונאים ואכן, חברות מזון גדולות מחפשות כיום כח אדם זמני למשרות סידור סחורה.